מתקפת כופרה היא אחד מאיומי הסייבר החמורים ביותר שארגונים מתמודדים איתם כיום.
זו לא רק מתקפה טכנולוגית – אלא אירוע עסקי, תפעולי ולעיתים גם משפטי, שעלול להשבית ארגון שלם תוך דקות.
בישראל, מתקפות כופרה פוגעות לא רק בארגונים גדולים, אלא גם בעסקים בינוניים, רשויות מקומיות, חברות SaaS ומשרדים מקצועיים לעיתים בגלל טעות קטנה אחת.
מהי מתקפת כופרה?
מתקפת כופרה היא מתקפה שבה תוקפים מצפינים את מערכות הארגון ודורשים תשלום כדי לשחרר אותן.
במקרים רבים, לפני ההצפנה מתבצעת גם גניבת מידע – מה שהופך את האירוע לכפול: גם השבתה וגם איום בפרסום מידע רגיש.
כלומר, גם אם משלמים אין באמת ערובה שהבעיה נפתרת.
איך מתקפת כופרה מתחילה בפועל?
ברוב המקרים, מתקפת כופרה לא מתחילה בפריצה מתוחכמת במיוחד.
היא מתחילה מנקודת כניסה יומיומית, כזו שנראית שולית אבל מאפשרת לתוקף להיכנס פנימה ולהתקדם בשקט.
מייל פישינג שנראה לגיטימי
זה הווקטור הנפוץ ביותר.
מייל שנראה כמו הודעה מספק, מערכת מוכרת או אפילו עובד פנימי כולל קובץ מצורף או קישור.
לחיצה אחת מספיקה כדי להכניס קוד זדוני או לגנוב פרטי התחברות.
בפועל, הרבה מתקפות כופרה לא מתחילות בהצפנה אלא בגניבת זהות.
סיסמה חלשה או ממוחזרת
כאשר משתמש עושה שימוש חוזר בסיסמה – גם מחוץ לארגון – די בדליפה אחת כדי לפתוח דלת למערכות קריטיות.
ברגע שהתוקף נכנס עם פרטי התחברות תקינים, קשה מאוד לזהות אותו בלי ניטור התנהגותי.
זה נפוץ במיוחד בארגונים שלא אוכפים MFA בצורה מלאה.
גישה פתוחה של ספק חיצוני
ספקי IT, פיתוח, תמיכה או אינטגרציות SaaS מחזיקים לעיתים גישה רחבה מדי ולעיתים ללא בקרה שוטפת.
שינוי קטן אצל הספק, או פריצה אליו, עלולים להפוך במהירות לכניסה ישירה לארגון.
בישראל זה קורה לא מעט, בעיקר בארגונים שעובדים עם כמה ספקים במקביל.
מערכת שלא עודכנה בזמן
פגיעויות ידועות במערכות הפעלה, שרתים או אפליקציות הן יעד קל.
תוקפים סורקים באופן אוטומטי מערכות לא מעודכנות, וברגע שנמצאת נקודה פתוחה – הכניסה כמעט מיידית.
לעיתים ההצפנה מתבצעת ימים או שבועות אחרי החדירה הראשונית.
מה קורה אחרי הכניסה הראשונית?
מרגע שהתוקף בפנים, מתחיל שלב שקט:
- איסוף מידע
- מיפוי הרשאות
- תנועה רוחבית בין מערכות
- והכנה להצפנה או לסחיטה כפולה
בלי ניטור רציף, הארגון מגלה את המתקפה רק כשהמסכים כבר נעולים.
בישראל, מתקפות כופרה פוגעות במיוחד בארגונים:
- שעובדים בענן וב-SaaS
- שמסתמכים על ספקים חיצוניים
- שאין להם ראות רציפה לפעילות חריגה
הטכנולוגיה קיימת אבל בלי חיבור בין המערכות ותגובה בזמן אמת, האיום מתפתח מתחת לרדאר.
מתקפת כופרה כמעט אף פעם לא מתחילה ב"בום".
היא מתחילה בשקט בטעות קטנה, חיבור אחד לא מבוקר, או פעילות חריגה שלא זוהתה בזמן.
וזה בדיוק ההבדל בין ארגון שמגלה מתקפה בזמן לבין ארגון שמגלה אותה כשהנזק כבר קרה.
למה מתקפות כופרה כל כך מסוכנות לארגון?
כי הנזק לא נעצר בהשבתת מערכות.
ברגע שכופרה פוגעת בארגון, מתחילה שרשרת של השלכות עסקיות, תפעוליות ולעיתים גם משפטיות.
מעבר לעצירת העבודה, הארגון עלול להתמודד עם:
- פגיעה חמורה באמון לקוחות ושותפים
- חשיפה של מידע רגיש או אישי
- עיכובים בפעילות קריטית ובהכנסות
- עלויות שיקום גבוהות וזמן התאוששות ארוך
- ולעיתים גם הפרת רגולציה והתחייבויות חוזיות
במילים אחרות, מתקפת כופרה היא לא "אירוע IT".
זהו אירוע עסקי שמלווה את הארגון הרבה אחרי שהמערכות חוזרות לפעול.
איפה ארגונים נופלים בהתמודדות עם כופרה?
הכשל המרכזי הוא גילוי מאוחר.
ברוב המקרים, התוקף כבר נמצא במערכת ימים או שבועות לפני ההצפנה.
מה קורה בדרך כלל?
- אין ניטור רציף
- אין חיבור בין מערכות
- אין מי שמפרש התראות בזמן
כאן בדיוק נכנסים שירותי SIEM SOC, שמאפשרים לזהות תנועה חריגה, ניסיונות התפשטות ושימוש לא רגיל בהרשאות – עוד לפני שהכופרה מופעלת.
האם תשלום כופר פותר את הבעיה?
ברוב המקרים – לא.
תשלום לא מבטיח שחזור מלא, לא מונע פרסום מידע, ולא מגן מפני מתקפה חוזרת.
יתרה מזו, בישראל ובמדינות נוספות קיימות מגבלות רגולטוריות ואתיות סביב תשלום לגורמים עברייניים.
ההתמודדות הנכונה היא מניעה, זיהוי מוקדם ותגובה מסודרת.
איך אפשר לצמצם משמעותית את הסיכון למתקפת כופרה?
התשובה הקצרה היא שאין פתרון אחד שמונע כופרה.
הגנה אפקטיבית בנויה משכבות כך שגם אם שכבה אחת נכשלת, אחרות עוצרות את המתקפה לפני נזק אמיתי.
1. הקשחת מערכות והרשאות
השלב הראשון הוא לצמצם נקודות כניסה.
ניהול נכון של הרשאות, אכיפת MFA, והגבלת גישות של משתמשים וספקים מקשים על תוקפים להתקדם גם אם הצליחו להיכנס.
2. גיבויים מבודדים ובדיקות שחזור
גיבוי קיים הוא לא מספיק, חייבים לוודא שאפשר באמת לשחזר.
גיבויים מבודדים, שאינם נגישים מהמערכת הפעילה, הם ההבדל בין השבתה זמנית לקריסה ארוכה.
3. ניטור רציף של פעילות חריגה
רוב מתקפות הכופרה לא מתפרצות מיד.
ניטור רציף מאפשר לזהות סימנים מוקדמים: התחברויות חריגות, תנועה רוחבית, שינויי הרשאות או ניסיונות גישה לא רגילים – לפני שלב ההצפנה.
4. תהליכי תגובה ברורים
ברגע שמשהו קורה, אין זמן לאלתורים.
ארגון שמגדיר מראש מי מקבל החלטות, מה חוסמים, ואיך פועלים מצמצם משמעותית את היקף הנזק.
5. מודעות והדרכת עובדים
בסוף, הרבה מתקפות מתחילות בטעות אנוש.
הדרכה פשוטה, סימולציות פישינג והעלאת מודעות מפחיתות בצורה משמעותית את סיכויי החדירה הראשונית.
איפה נכנסות בדיקות חדירה?
בדיקות חדירה מאפשרות לראות את הארגון דרך העיניים של התוקף.
הן חושפות נקודות תורפה אמיתיות – טכניות ותהליכיות שתוקפים מנצלים בפועל, ומאפשרות לטפל בהן לפני שהן הופכות לאירוע כופרה.
הגנה מפני כופרה לא נמדדת בפתרון אחד חזק אלא ביכולת של הארגון לזהות, לעצור ולהגיב לאורך כל שרשרת המתקפה.
ארגונים שמטמיעים את השכבות האלה, לא רק מצמצמים סיכון, אלא גם שולטים טוב יותר במה שקורה אצלם.
מה הקשר בין מתקפות כופרה לרגולציה ותקנים?
מתקפת כופרה היא גם אירוע רגולטורי
מתקפת כופרה היא לא רק בעיית אבטחה – היא גם אירוע עם השלכות רגולטוריות ברורות.
דליפת מידע אישי, השבתת מערכות קריטיות או כשל בזיהוי ובתגובה לאירוע עלולים להיחשב כהפרת חובות של הארגון.
בישראל, תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחדד את האחריות הזו:
הרגולטור מצפה לראות לא רק נהלים, אלא יכולת מוכחת של ניהול סיכונים, ניטור רציף ותגובה בזמן אמת.
כלומר, לא מספיק להגיד "היה לנו פתרון" נדרש להראות מה זוהה, מתי, איך הארגון הגיב ואילו צעדים ננקטו כדי למנוע הישנות.
ארגונים שפועלים בהתאם למסגרות כמו:
מגיעים לאירועי כופרה בעמדה טובה יותר כי יש להם תהליכים, בקרה ותיעוד שמוכיחים התנהלות אחראית וסבירה גם בעיני רגולטורים.
מי אחראי בארגון להתמודדות עם כופרה?
האחריות אינה של מחלקת IT בלבד.
נדרש גורם שמחבר בין הנהלה, טכנולוגיה וסיכונים.
כאן נכנס תפקיד של ניהול אבטחת מידע CISO as a Service, שמאפשר גם לארגונים ללא CISO פנימי לנהל מדיניות, לקבל החלטות בזמן אמת, ולוודא שהארגון לא מגיב רק אחרי נזק.
דוגמה מהשטח (בישראל)
חברת SaaS בינונית חוותה מתקפת כופרה לאחר התחברות של ספק חיצוני ללא MFA.
הניטור זיהה תנועה חריגה בשעות לילה, ההרשאות נחסמו בזמן, וההצפנה נמנעה.
בלי זיהוי מוקדם – האירוע היה נגמר בהשבתה מלאה.
המאמר מבוסס על מידע ונתונים ממקורות גלובליים מובילים בתחום אבטחת המידע והתגובה לאירועי סייבר:
Sources – מתקפות כופרה (Ransomware Attacks)
Verizon – Data Breach Investigations Report (DBIR)
דוח שנתי מקיף המנתח אלפי אירועי סייבר, כולל מתקפות כופרה, וקטורי תקיפה ודפוסי חדירה.
https://www.verizon.com/business/resources/reports/dbir/
IBM – Cost of a Data Breach Report
מספק נתונים על העלויות העסקיות של מתקפות סייבר, כולל מתקפות כופרה, זמני התאוששות והשפעה תפעולית.
CISA – Ransomware Guide
הנחיות רשמיות למניעה, זיהוי ותגובה למתקפות כופרה.
https://www.cisa.gov/ransomware
שאלות נפוצות על מתקפת כופרה
- האם עסקים קטנים הם יעד לכופרה?
כן. לעיתים הם יעד מועדף בגלל הגנה חלשה. - האם גיבויים מספיקים?
לא לבד. בלי ניטור ותגובה – מגלים את הבעיה מאוחר מדי. - כמה זמן לוקח להתאושש מכופרה?
ימים עד חודשים, תלוי בהיערכות. - האם כופרה תמיד כוללת גניבת מידע?
יותר ויותר כן. זו המגמה כיום. - מאיפה מתחילים?
ממיפוי סיכונים, ניטור רציף ותהליך תגובה ברור.
מתקפת כופרה היא לא שאלה של אם, אלא של מתי
מתקפת כופרה היא לא תקלה נקודתית ולא בעיה של ה-IT.
זהו אירוע שמערב קבלת החלטות תחת לחץ, אחריות ניהולית, המשכיות עסקית ולעיתים גם חשיפה רגולטורית ומשפטית.
ארגונים שנפגעים מכופרה מגלים בדיעבד שהבעיה האמיתית לא הייתה ההצפנה עצמה
אלא היעדר ראות מוקדמת, חוסר בניטור רציף, ותהליכי תגובה שלא היו מוכנים לרגע האמת.
ניהול נכון של סיכון כופרה לא מתחיל ביום ההתקפה.
הוא מתחיל הרבה קודם: בהבנה של מה מחובר לארגון, מי ניגש למה, מה נחשב חריג, ואיך מגיבים כשהדברים לא מתנהלים כרגיל.
זה דורש שילוב של טכנולוגיה, תהליכים ואנשים, ובעיקר הסתכלות מתמשכת, לא תגובה מאוחרת.
כאן בדיוק נכנסת CyberSafe
אנחנו ב-CyberSafe מלווים ארגונים לא רק בזמן אירוע, אלא בבניית היכולת למנוע אותו מלכתחילה:
ניטור חכם שמזהה תנועה חשודה לפני הצפנה, תהליכי תגובה ברורים שמצמצמים נזק, וניהול אבטחת מידע שמחבר בין הנהלה, תשתיות ורגולציה.
הגישה הזו מאפשרת לארגונים:
- לזהות סימנים מוקדמים למתקפת כופרה
- להגיב במהירות ובשיקול דעת
- לצמצם השבתה ונזק עסקי
- ולהוכיח ניהול סיכונים אחראי גם כלפי לקוחות ורגולטורים
בשורה התחתונה, מתקפת כופרה היא לא שאלה של אם – אלא של מתי ואיך.
הארגונים שמוכנים מראש הם אלה שממשיכים לעבוד גם כשאחרים נעצרים.
CyberSafe עוזרת לארגונים להיות בצד המוכן.
צרו קשר עם CyberSafe עוד היום, וגלו כיצד אנו יכולים לספק לכם פתרונות מותאמים אישית כדי להגן על העסק שלכם מפני איומים מתפתחים ולהבטיח את ביטחונכם מסביב לשעון.
